שיתוף התייעצות ובקשת עזרה

כפי שכבר הבנו תחושת השייכות , ההרגשה הוודאית שאני אהוב, רצוי, מוערך ומסוגל להתנהל מול משימות החיים, היא הדבר החשוב ביותר כדי שהילד יהיה מבוגר בעל ביטחון עצמי טוב, דימוי עצמי חיובי ובריא בנפשו ובגופו. 3 כלים עוצמתיים יש כדי לחזק ולהעצים את תחושת השייכות:

שיתוף- התייעצות- ובקשת עזרה

שיתוף–

כאשר אני משתפת את הילד בעולם החוויות שלי, הרגשות שלי, בעולם שלי כאדם, בדרך אמיתית , נקיה, ללא מניפולציות, בזמן המתאים לשני הצדדים, ובנושאים המתאימים לגילו של הילד.
זן דרך מצוינת ליצירת ערך עצמי גבוה, תוך כדי בניית מערכת יחסים פתוחה ובטוחה,באווירה של כבוד והערכה. ילד שמשתפים אותו מרגיש חשוב ואהוב, מוערך ורצוי.. מרגיש שהוא חלק מחיי ההורה.

התייעצות

כלי נוסף לחיזוק תחושת השייכות בערכת הכלים הוא התייעצות.
בואו ניזכר באותם רגשות שאנו חשים כשמישהו משתף אותנו: בעלי ערך, חשובים, משמעותיים, קרובים ואינטימיים, שווים ובגובה העיניים.
בדיוק אותם רגשות אנו חשים כשמישהו מתייעץ איתנו.
התייעצות- עולם סמכותי ודמוקרטי , הוא עולם שיש בו התלבטויות ואינו מושלם.
אדם נוטה להתייעץ כאשר קשה לו לקבל החלטה, או כשקשה לו להחליט לבד,או כשהוא מתלבט בן חלופות שונות.
אנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מספיק פתוחים כדי שיבואו להתייעץ איתנו לכן חשוב להראות להם מודל של התלבטות בקול רם.
המטרה בהתייעצות היא לשמוע דעות שונות,אנו מתייעצים עם אנשים שאנו מעריכים ומכבדים את דעתם. כשאנו מתייעצים עם הילד, אנחנו מעלים את הערך העצמי שלו,מעבירים לו מסר מתחושת שייכות: אתה חלק מהמשפחה והניסיון שלך חשוב לנו.

במה התייעצות תורמת לילד

מאמנת את הילד בנקודות מבט שונות, בחשיבה ובשיקול דעת.
יוצרת יכולת הזדהות עם אנשים אחרים.
מפתחת כושר מנהיגות.
מאפשרת לילד להצטרף למשפחה בצורה מועילה.
מפתחת את היכולת לבחור.

כיצד מתייעצים

בשלב הראשון, כשאנו מאמנים את הילד להתייעצות, אנו מתייעצים בדברים שהילד יכול להחליט בגבולות הברורים לנו, אופציות המקובלות עלינו.(לדוגמא: איזה משחק לשחק, מה ללבוש, איזו מתנה לקנות לחבר)
בשלב הבא הילד צריך ללמוד שלא חייבים לקבל את העצה שלו,ויש להסביר לו שגם הוא לא חייב לקבל את העצות שלנו.
יש להדגיש : אני מציעה, אתה בוחר אם זה מתאים לך או לא.

במה לא מתייעצים?

לא מתייעצים במשהו כשכבר החלטנו עליו. את זה אפשר לשתף.
יותר מדי התייעצות גולשת לפינוק. ואז ההורים מאבדים את הסמכות ההורית. לא מתייעצים בנושאי זוגיות, הרחבת המשפחה, ובנושאים אינטימיים כמובן.

בקשת עזרה

משמעותה אני לא יכול בלעדיך, אתה נחוץ , אתה מועיל. מעלה את תחושת הערך של הילד,מאפשר לילדים לתרום תרומה אמיתית למשפחה ובכך להעלות את תחושת השייכות.
עזרה מבקשים, לא פוקדים ולא מצווים, מאפשרים לסרב. לא לדבר בשפת ה-ת, (תעשה, תביא תיקח )
יש להבדיל בן בקשת עזרה לבן חלוקת תפקידים.
בקשת עזרה זה לא משהו שמוגדר בתפקיד, אלא פתאום זקוקים לו.
כשאתה מבקש עזרה, אתה לא מוריד את ערכך בעיני הילד, אלא להפך.
כשמבקשים עזרה, חשוב לפני כן לשתף עם מסר האני, בשפת האני. ורק אחר כך לבקש עזרה.

לסיכום משהו המרשה לעצמו להתייעץ ולבקש עזרה,הוא מישהו חזק עם ביטחון עצמי והרגשת ערך עצמי, הורה כזה משמש מודל של אדם בעל הרגשת ערך שיכול להתייעץ ולהיעזר.

במקום שיש בו שיתוף התייעצות ובקשת עזרה, גם הילד מוכן לקבל הדרכה מההורה, במשימות חדשות או קשות, מפני שהוא מוכן להקשיב ממי שלא בא מעמדה של כפיה ועליונות.