סמים וילדים: זיהוי הבעיה ודרכי הטיפול בה

נתוני הרשות למלחמה בסמים קובעים, כי בישראל יש כיום בקרב תלמידי ביה”ס 35,000 תלמידים המשתמשים בסמים קשים כגון: אקסטזי, קוקאין, הרואין, מתדון ו ל.ס.ד. ואילו בקרב ילדים שאינם נמצאים במסגרת לימודים, מספר המשתמשים בסמים קשים גדול פי שלושה לפחות. ואילו כמות הילדים שדיווחו כי הם עישנו סמים “קלים” הוא כיום 64,000

בחודש מאי שנה שעברה נמצאה גופת נערה בת 15 בירושלים, החשד היה כי הנערה מתה מהרואין שהוזרק לגופה ע”י נרקומן שסימם אותה כדי לקיים עמה יחסי מין

יותם ספר המואשם כי דקר למוות את שני לבינגר ז”ל בת קיבוצו, טען כי קיבל “כוח” לרצוח אותה באמצעות שימוש בסמים אל – אס -די ושתיית וודקה, נערות בגיל העשרה מקיימות יחסי מין רק לשם השגת מנת סם ולעיתים נאלצות לעשות זאת עם יותר מגבר אחד. חלק ממקרי ההתאבדות של בני נוער קשור לשימוש בסמים. התופעה המזעזעת נפוצה הן במשפחות מהמעמד הבינוני והגבוה והן במשפחות המתגוררות בשכונות מצוקה כאחד, תופעת הנוער המשתמש בסמים הולכת ומתרחבת

ניסינו להבין כיצד הורים לבני העשרה יכולים לאתר סימנים ראשונים אצל המשתמשים בסמים ומהי התגובה הנכונה שתתן תשובה מיידית לבעיה . לצורך הכתבה ראיינו אב שבנו התדרדר לסמים, ואנשי מקצוע שאת כל מרצם מקדישים לבעיה כואבת זו

חיים (שם בדוי) גבר נאה ומצליח בשנות ה-40 לחייו מתגורר עם משפחתו בחיפה , מספר כיצד משפחתו נקלעה למצוקה קשה כשנודע להם כי בנם הבכור בן ה- 15 משתמש בסמים. “בני הבכור היה ילד שהצליח מאד בלימודיו, מקובל חברתית עם המון שמחת חיים . ילד שגדל במשפחה תומכת ומלאת אהבה. בשלב מסוים הבחנו כי הוא החליף את כל חוג חבריו , במקביל החלה התדרדרות בלימודים, הוא הסתגר הרבה בחדרו, היחס שהיינו רגילים לקבל ממנו השתנה לחלוטין, וישן שעות רבות יותר מהרגיל . אני כהורה הבנתי שמשהו לא כשורה, אך לא עלה בדעתי כלל נושא הסמים כיון שאצלנו הוא טאבו, חשבתי שמדובר במשבר נפשי על רקע גיל ההתבגרות. הבחנתי כי העיניים שלו אדומות , ניסינו לדבר אתו אבל זה היה בלתי אפשרי, כל שיחה הכעיסה אותו ביותר עד שיצר מרחק של ” אל תתקרבו אלי”. בשלב מסוים המצב התדרדר והגיע לכך שבני הסתבך עם החוק, דבר שאצלנו במשפחה נחשב לדבר נורא. הפעם הראשונה שנודע לנו שהוא משתמש בסמים היה דווקא דרך ביה”ס, הם אמרו לנו שהוא מסתובב עם חבר’ה שמעשנים גראס. ואז, למרות שתמיד הקפדתי לשמור על פרטיות הילדים חיטטתי בחדרו ומצאתי גראס, פתאום הכל מתמוטט לך בידיים, אתה מאבד כיוון, אתה חסר אונים. החלטתי לנהל אתו שיחה, בשיחה הוא הבטיח כמובן שיפסיק מיד עם הסמים, אני חייב לציין שהיה לו כושר שכנוע מצויין הוא אמר את זה בצורה כל כך החלטית ומשכנעת, ולכן נתתי בו אמון מלא, אך מצבי הרוח הדכאוניים המשיכו, דבר שנתן לי את התחושה שהוא ממשיך בעישון הגראס אך הוא בעקשנות ובהחלטתיות טען כי הוא הפסיק לחלוטין. כל המשפחה שלי עברה תהפוכות בעקבות המקרה, הבית התמלא כעסים, מריבות, בכי, ופחדים שהוא יפגע בעצמו. לגמרי במקרה הסתבר לנו כי מקום המפגש של הילדים לצורך עישון הסמים היה במבנה נטוש בפרדס מסוים, מדי יום הילדים היו נפגשים שם ומעשנים סמים, ההורים האחרים לא העלו על דעתם שילדיהם משתמשים בסמים, הם היו בהכחשה מוחלטת, אפילו כשספרתי להם תגובתם היתה ” זה לא הילד שלי”. בריאותי נפגעה קשות בגלל הלחצים הנפשיים הרבים ואף אושפזתי עקב התקף לב. בכל התקופה הקשה הזו טופלנו אצל פסיכולוג פרטי ולצערי ללא כל תוצאות. אחרי כשנה החלטתי לפנות לאגודת “אל -סם” מאחר וקבלתי עליהם המלצות מאד טובות. שם נתנו לי את הכוחות ברגעים של משבר להתמודד בצורה הנכונה, כיון שכאבא אתה נקרע בין מה שאתה מרגיש ורוצה לעשות ובין מה שנכון לעשות, אך המטפל ב”אל סם” ועצותיו עמדו לנגד עיניי כל הזמן במיוחד ברגעים בהם בני הפך להיות חסר רגישות אלי ולמשפחה וכל מה שעניין אותו זה החבר’ה החדשים שלו והסמים. באל סם המטפל נפגש פעם אחת בלבד עם הילד, בפגישה זו בני כמובן הכחיש הכל. הילד לא הסכים למפגשים נוספים, כך שהפגישות הבאות היו בינינו לבין המטפל בלבד, ההדרכה שלו – ההבנה, האמון שהחזיר לנו כהורים עשו נפלאות. כעבור 3 חודשים לערך חלה התפנית, היחס של הילד אלינו החל להשתפר, לימודיו השתפרו, שמחת החיים ומצב רוחו חזרו לקדמותם. באל סם הוסבר לי, כי המתח והכעס בגלל הסמים גורמים למריבות עם הבן, וזה כשלעצמו מרחיק את הילד מהבית, הם עזרו לי להבחין בין עיקר לטפל דבר שהפחית משמעותית את המתח בבית, שם נתנו לנו את הכוח כהורים ואת הכלים הדרושים להתמודדות היומיומית הקשה, הניסיון שלי מוכיח כי חייבים לגשת בהקדם האפשרי ל”אל סם”. אסור להתעלם מהסימנים ובכך להפקיר את הילדים. הסם פגע בבני מבחינה גופנית  נפשית, בהתפתחות שלו, פגע לו ביכולת החשיבה, היו גם תופעות של חוסר שיפוט מוחלט עייפות פיסית ונפשית

את יודעת, אחד הדברים שהדהימו אותי היה כי בהפסקות בבית הספר מחלקים לילדים פרוספקטים של מסיבות שבהם מצויירת בחורה ערומה וכתוב שכל מי שיגיע יקבל כיבוד וסיגריה חינם והמקומות האלה מלאים בסמים”

בראיון שערכתי עם מר שלמה גל, מנהל הרשות למלחמה בסמים עלתה תמונה עגומה : מעל 250,000 בני נוער משתמשים כיום בסמים ומתוכם 20,000 מכורים לסם. ש: מהי הסיבה לדעתך לכמות ההולכת וגדלה של בני הנוער המשתמשים בסמים? “הזמינות של הסמים הופכת לגורם משמעותי ובני נוער רבים מתפתים להתנסות מתוך סקרנות, הערכה עצמית נמוכה, הרצון להוכיח את עצמם לפני החבר’ה, חלקם בורחים מבעיות בבית אלימות בתוך המשפחה, פירוק המשפחה וכמובן הזנחה עקב השקעת ההורים בענייניהם ופיצוי הנוער בחומריות. אין חמימות ואין כתף תומכת לילד וכך הילד מגיע לסמים כיון שהסמים נמצאים אצל חבר’ה הנותנים לו את תחושת התמיכה והיחס שאין לו בבית, כמובן שיש גם נערים שמנסים כיון שקבלו מידע שחלק מהסמים גורמים לריגושים והנאה מיוחדים במיוחד מיניים

ש: כיצד הורה יכול להבחין בסימנים כי בנו משתמש בסמים? צריך להבחין בשינויים קיצוניים במצבי רוח, הרבה דכאונות לעומת תחושת שמחה, הבית משמש כבסיס לדכאון ולניתוק מגע ולפעמים הדבר אף מתבטא בחולשה, בחוסר תאבון וברצון לישון מספר רב של שעות, צריך לשים לב האם נעלמים חפצי ערך מהבית לצורך מימון הסמים לדוגמא: לעישון רק בסופי שבוע יזדקק הנער 200 שקלים בערך לסופשבוע אחד במידה והנער פנה לפינת הקוקאין – שזו אגב ההתמכרות המהירה ביותר לאחר 3 עד 4 פעמים בלבד שהנער שאף קוקאין הוא מתמכר לחלוטין, כל מנה עולה כ- 150 ש”ח וביום אחד הוא צריך לפחות 3 – 4 מנות ולכן כדי לממן את הסמים לעיתים קרובות נעלמים כספים ודברי ערך מהבית. בשימוש בסמים ייתכנו סימנים גופניים: דלקות בדרכי הנשימה, שיעולים חוזרים ונשנים, עיניים אדומות הגורמות לנער להרכיב משקפים גם בבית, פריחות סביב הפה, חוסר ריכוז ושקרים , כלי הנשק העיקרי של הנערים המשתמשים בסמים כדי לשרוד הוא השקר

ש: מה תאמר לנער שטוען כי “הסם הוא רק עשב? “בטבע יש עשבים וצמחים מאד מסוכנים למשל צמח הצטורה, הקיקיון, שכרון סיני – הגורם לשיגעון, הרדוף הנחלים – הגורם למוות פטריות רבות ומסוכנות ולכן הטענה שזה רק עשב או צמח היא טענה הנובעת מבורות”

ש: האם חשיש ומריחואנה גורמים להתמכרות? “אכן יש בהם תכונות ממכרות, יש נרקומנים המוכרים לנו המכורים רק לחשיש צריך להבין כי החומר הפעיל במריחואנה משנה את התודעה, תחושת הזמן והמרחב משתנה באופן קיצוני דקה נראית כעשר דקות התגובות יותר איטיות שכמובן הדבר מהווה סכנה ממשית בנהיגה בכבישים. בטווח הארוך יש השפעה ברורה על הפוריות והתפקוד המיני , פגיעה וודאית במערכת החיסון ,סטיסטית עולה הסיכון לחלות בגידולים סרטניים’ מגביר התקפי חרדה ותתכן אף התפרצות של מחלת נפש חבויה שלא היתה מתפרצת אילולא השימוש בסמים

במחקר שערכנו לאחרונה עלה נתון מעניין שאומנם נוער חילוני משתמש יותר בסמים אך בעיקר בחשיש ואילו נוער דתי משתמש בעיקר בסמים קשים”

אחד הפתרונות היעילים ביותר לטיפול ובמתן עזרה לתופעה קשה זו הוא תחנות “אל – סם” הפזורות ברחבי הארץ. אל -סם הוקמה לפני כ- 25 שנה ע”י אשת הציבור עדה מכנס שבתה הפכה לנכה כתוצאה משימוש ב”טריפים” שהוא סם מסוג ל.ס.די , הסתבר שהנוער לא היה מודע כלל לסכנות שבשימוש בסמים.

ענת הוצלר – מנהלת תחנת “אל -סם” באחת משכונותיה הצפוניות של תל אביב אשה נאה, חייכנית ונעימת סבר קיבלה את פניי בתחנה. באחד החדרים הסמוכים ישבו זוג הורים מודאגים ונער כבן 14 שניגש לעשות את בדיקת השתן השבועית שלו שתאשר את הבטחתו כי אכן לא עישן סמים בשבוע שחלף. ענת: “אני חושבת שהבעייתיות היא המסר הכפול והלא ברור של החברה לגבי השימוש בסמים והבחנה מבלבלת בין סמים קשים לקלים צריך לזכור ולהבין שהסמים הם חומרים פסיכואקטיביים הגורמים להתערבות במוח האדם -גם הסמים הקלים”

ש: כיצד את רואה את תפקיד ההורים במניעת השימוש בסמים? ” צריך לזכור שבשביל ההורים גיל ההתבגרות הוא גיל מעייף ולכן כשההורה מבחין בתופעה חריגה קל לו לשייך אותה לגיל ההתבגרות ולא לבעיה האמיתית שהיא הסמים, לעיתים קרבות להורים עצמם יש חרדה סביב נושא הסמים ואז הם בהכחשה, אני חייבת לציין שבתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה בערנות ובמוכנות של הורים רבים להבין כי אכן קיימת בעיית סמים קשה ואף לרצות להתמודד אתה. אחת המטופלות שלי נערה בת 17 סיכמה במלותיה את בעיית הסמים בקרב הנוער: “אנחנו חברה נהנתנית במיוחד, בני הדור שלי שלא יודעים להתמודד עם קשיים של עצמנו וגראס זו דרך קלה ונהנתנית כדי לא להתמודד עם חיי היום יום”

ש: ההורים הבחינו כי הילד מעשן סמים, כיצד את ממליצה להם לפעול? “ההמלצה היא להתקשר ,אפשר גם באנונימיות מוחלטת לאחת מתחנות “אל -סם” ולהתייעץ , אצלנו עובדים רק פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המתמחים בבעיית הסמים. אני ממליצה לשוחח עם הילד ולראות כיצד הוא מגיב וכמובן לנסות להגיע אתו אלינו לתחנה, הטיפול בתחנה מתחיל עם הניסיון להבין מאיפה התחיל אצל הנער הצורך לעשן סמים ולמצוא דרכים חלופיות לבעיה, חשוב שההורים יגלו החלטתיות ולא לאפשר לילד ” למרוח אותם” כמובן לרוב הילדים מכחישים בסגנון :” אם הייתי משתמש הייתי מספר לך ” או ” מה, אתה לא מאמין בי? “לעתים הנער תוקף את ההורים ומאיים שאם לא יניחו לו יעזוב את הבית דבר הגורם להורים רבים בהלה מהכעס של הילדים ואז הם נכנסים לתחושה של חוסר אונים – תפקידנו בתחנה להחזיר להורים את הכוח והביטחון בהורות , הניסיון שלנו מראה כי הורים שהתמודדו באומץ עם הבעיה לרוב היא נפתרת. הנוער שמגיע אלינו עובר תהליך טיפולי של שיחות עם אנשי מקצוע לאיתור מוקדי המצוקה, עורכים לנער בדיקות שתן על מנת לזהות סימני סם בגוף

מופנים אלינו בני נוער שנתפסו ע”י המשטרה בעבירת עישון סמים אך זו העבירה הראשונה שלהם ולכן המשטרה מעדיפה טיפול הנער אצלנו ולא פתיחת תיק פלילי, אנו נותנים חוות דעת למשטרה על הנער ואופן התמודדותו עם הבעיה. יש לנו עשרות פניות מדי חודש של הורים וחשוב לציין כי אנחנו לא מדווחים לאף רשות כגון: משטרה, צבא כל הטיפול נשאר בתחנה בלבד”

ענת סיפרה לי על מקרה מצמרר של אם, שלא ידעה כיצד להתמודד עם בעיית הסמים של בנה בן ה- 17 ולבסוף הנער מת משימוש יתר בסמים. האם חזרה בשתיים אחר חצות לביתה וראתה כי האישונים של בנה מתגלגלים וכי הוא מתנדנד, האם סחבה אותו למסדרון, הוא לא התנגד רק אמר “אמא, אני אוהב אותך, אני מצטער, שתיתי ועישנתי קצת גראס”, חבריו שהמתינו לו הרגיעו אותה ואמרו שהוא שיכור, היא כיסתה אותו ויצאה, כשחזרה גילתה שהוא מת. מחקירת המשטרה עולה כי באותו ליל שבת ערבבו הנערים קוקאין והרואין שרכשו קודם לכן, חיממו על נייר כסף ושאפו את האדים לריאותיהם. האם התקשתה לקלוט ולהאמין כי בנה, תלמיד תיכון בביה”ס יוקרתי בת”א מת בביתה. הכל נראה לה כחלום בלהות, סיפרה כי “כהורים אנחנו כל הזמן פוחדים על הילדים ופתאום הסיוט הזה מגיע והנה מגיע המוות וזה קורה לבן שלי” האם ציינה כי בנה סיפר לה שהוא מעשן גראס ושכל החבר’ה עושים את זה, הוא שכנעה אותה כי זה לא מסוכן. פעם היא עשתה לו ולחבריו סקנדל כשראתה שעיניהם אדומות, הבן שלה נראה אז רע אך חבריו טענו כי הוא רק מפריז בשתיה, היא צעקה שהיא לא מאמינה להם ושהיא תזמין משטרה, אך הבן שלה כעס עליה ואמר: “אמא את מביישת אותי בסוף לא יבואו אלי חברים” האם מסכמת בדבריה שייתכן והיתה צריכה להיות קשוחה יותר, אך לא תמיד את יודעת כהורה עד כמה ללחוץ וכמה לתת לילד להתנסות וללמוד בעצמו, קשה לדעת איפה עובר הגבול בין חדירה לפרטיות לבין להיות מעורבת “

שרי -יוספה גלב